יכול להיות שלא תאמינו. גם אני חשבתי בהתחלה שזאת מתיחה. אבל, בנות, תקשיבו טוב (מצטערת זה רק לבנות)…אם אתן רוצות לרזות – כדאי להתחיל לכתוב!  כתיבה שווה הרזיה. ואת זה לא אני המצאתי באחד מרגעי התסכול, כשהמילים מסרבות להתחבר  וה'שטוחים' נמצאים בהישג יד, אלא אני נתלית פה על אילנות גבוהים, גבוהים מאוד אפילו.

ארוחת מילים נטולת קלוריות

בכתב העת המקצועי " Psychological Science" כותבת כריסטין לוגל , מאוניברסיטת ווטרלו, על מחקר שערכה יחד עם ג'פרי כהן, מאוניברסיטת סטנפורד. במחקר זה הם מצאו שכתיבה יכולה לסייע לנשים להוריד במשקלן. שפנפנות המחקר היו נשים בעלות עודף משקל, שחולקו לשתי קבוצות.
בקבוצה הראשונה, קבוצת המחקר, התבקשו הנשים לבחור את הערכים החשובים להן ביותר בחיים ולכתוב על כך במשך 15 דקות כל יום. בקבוצה השנייה, קבוצת הביקורת, קיבלו הנשים תרגיל כתיבה למשך אותו פרק זמן, והן היו צריכות לכתוב מדוע ערך מסוים יכול להיות חשוב בעבור מישהו אחר.
בשלב הראשון של הניסוי המדעי, נשקלו כל 45 הנשים שהשתתפו בניסוי, והן נשקלו שוב לאחר ארבעה חודשים. הנשים בקבוצת המחקר הורידו ממשקלן בממוצע כ- 1.7 ק"ג ואילו הנשים בקבוצת הביקורת העלו במשקל 1.4 ק"ג.

לטענת החוקרים, כתיבה על נושאים החשובים לכותבת במיוחד, כמו: יחסים, מוסיקה, אמנות, או פוליטיקה (ואני הייתי מוסיפה אופנה), מחזקת אצל הכותבת את הרגשות החיוביים, ונותנת לה תחושה טובה לגבי עצמה, ותחושה זו גורמת לה לוותר על הפיצוי הרגשי שהתבטא אצלה קודם לכן באכילת יתר.

הפרק שכתבתי בEncyclopedia of Word Dress and Fashion - כמה קלוריות ?

ספר נוסף על אותו נושא שנכתב על ידי ג'וליה קמרון, נקרא "דיאטת הכתיבה- לכתוב את עצמך למידה הרצויה" והוא מנסה להוכיח את אותה התיאוריה בדיוק. קמרון כותבת שכתיבה יצירתית מונעת אכילת יתר בגלל שהיא משפרת את יחס הכותבת לעצמה ולכן היא מפסיקה להתייחס לאוכל כמו אל פיצוי. קמרון טוענת שספירת מילים במקום ספירת קלוריות מסייעת להרזיה.לטענתה, היא ירדה ממידה 16 (לארג') למידה 12 (סמול)רק באמצעות דיאטת המילים.

כמה קלוריות נשרפו בכתיבת הפרק ב- Jews and Shoes?

והנה המתכון לדיאטת המילים של קמרון:

1. לכתוב כל בוקר שלושה עמודים על מה שמטריד אותך במיוחד.
2. לכתוב כל יום מה את מכניסה לפה במשך כל היום.
3. לכתוב בכתב יד ולא במחשב
4. לא צריך להיות כותבת מוכשרת, כל אחת יכולה.
5. והכי חשוב: לא להיות עכב"ר. כלומר לא להיות יותר מדי עייפה, כועסת, בודדה, או רעבה.

המסקנות האישיות שלי מהמחקר הן:
1. מי שאוהבת לכתוב- כנראה תמשיך לכתוב, עם או בלי ירידה במשקל
2. אם את כותבת מה את מכניסה לפה, את כבר עוברת לדיאטה אחרת!
3. אם את מצליחה לא להיות אף פעם עייפה מדי, כועסת מדי, רעבה מדי או בודדה מדי- אז את כנראה מלאך ואני עדיין לא ראיתי אף מלאך עם אובר וויט!
4. מחקרים על דיאטות עוזרים תמיד… להשמין את חשבון הבנק של החוקרים.

מודעות פרסומת