.In vogue – in the current fashion or style

.Fashionist– an obsequious of the mades and fashions

.Sartorialist– a person who practices or interested in sartorialism

sartorialism- an interest in matters of or relating to the tailoring of clothing.

שלא תבינו אותי לא נכון. אבא שלי לא היה דוגמן ובטח שהוא לא הופיע על דפי ה"ווג".  אבל הוא כן היה בווג. ואם אתם לא מצליחים להבין למה אני מתכוונת, אז פשוט תקראו את הפירוש לin Vogue  שהבאתי בתחילת הפוסט . ועכשיו לנושא עצמו: מה שהתכוונתי לספר כאן, זו עובדה פשוטה, שהייתה בשבילי  די מפתיעה: אבא שלי, בצעירותו, התלבש טיפ-טופ.  יכולתי להגדיר אותו גם כסטייליסט, כפאשניסט, או כסארטוריאליסט (פירוש כאן, למעלה). כל אחת מההגדרות האלה מתאימה לסגנון הלבוש שלו בתקופה שהיה רווק טברייני, רזה וספורטאי, בן עשרים ומשהו.

אבא שלי, בחליפת אוקספורד לבנה, ראשון מימין

 המשפחה של אבא שלי הייתה דלת אמצעים, ולכן הוא נאלץ להתחיל לעבוד בגיל צעיר. קודם עבד כשליח בבנק אפ"ק (בנק אנגלו פלסטיין קומפני) , אחר כך בתפקיד פקיד בבל"ל (שהיה הגלגול הישראלי של אפ"ק) וסיים את הקריירה הארוכה שלו כמנהל סניף בנק לאומי בחיפה.

אבל לא על זה אני רוצה לכתוב כאן, אלא דווקא על אהבת הבגדים של אבא שלי. התמונות שאני מביאה פה להמחשת דברי, היו מוכרות לי כבר מזמן. אלא מה? תמיד ראיתי בהן רק את אבא שלי ולא את הבגדים שהוא לבש. ובנוסף, שתיים מהן היו ממש קטנות וקשה היה להבחין בהן בפרטי הבגדים. בתמונות האלה רואים אותו עם המשפחה ועם החברים והסרטוריאליזם שלו ניכר לעין. בתמונה הראשונה למשל, רואים את ההבדל שבין סגנון הלבוש המוקפד שלו לעומת שאר בני משפחתו. ובשתי התמונות עם החברים, הסארטוריאליזם שלו עוד יותר בולט לעין. כל פרט בבגדיו נבחר בקפידה וניכר בצרוף הפריטים  חוש אופנתי  מפותח.

אבא שלי ראשון משמאל, עם מכנסי ברך, אפודת טוויד, מקטורן וכובע בארט

לאחרונה נתקלתי שוב בתמונות האלה כשחיפשתי משהו אחר לגמרי (וכמו שכתבה מרים רות בספרה אני אוהב לחפש (1990)אני מחפש וגם מוצא, לא תמיד מה שאני רוצה…) ושמחתי מאוד על  הגילוי המחודש. סרקתי את התמונות למחשב, ערכתי, חידדתי, ניקיתי, הכהיתי והבהרתי וזה מה שיצא. אם ניקח בחשבון שאבא שלי נולד בשנת 1909 אז התמונות האלה הן מהמחצית השנייה של שנות העשרים.

אבא שלי. ראשון משמאל עם מכנסי ברך, חגורה דקה וחולצת כפתורים לבנה

כדי להדגים לכם עד כמה אבא שלי היה אופנתי, אני מביאה כאן תיאור כללי של לבוש הגברים בשנות העשרים:

החליפה נלבשה כבגד יומיומי, דשי המקטורן היו רחבים וגזרתו היתה צמודה במתניים  עם שלושה כפתורים . החליפה נלבשה עם חולצת כפתורים ועניבה. מכנסי החליפה היו רחבים, בסגנון 'אוקספורד', ושוליהם כיסו את הנעליים.הפאשניסטים לבשו  בשעות הפנאי מכנסיים באורך ברך, בצרוף נעליים וגרבי ברך. עם מכנסיים אלה נלבשו אפודות סרוגות במראה טוויד.

ועכשיו תתבוננו שוב בתמונות ואני בטוחה שתסכימו אתי שאבא שלי היה ממש , אבל ממש, בווג.

והנה עוד סרטון מיו-טיוב של בגדי גברים משנות ה- 20

ולסיום, בקשה אישית : אני אשמח מאוד אם תשלחו אלי תמונות משפחה של בגדי גברים. זה יכול להיות אבא, סבא או דוד שהיטיב להתלבש. זאת פיסת היסטוריה וכדאי שהיא לא תישכח. אני אפרסם ברצון את התמונות כולל טקסט רלבנטי קצר עם הקרדיט שתרצו. ותודה מראש 

מודעות פרסומת