אתמול, במזג אוויר הפכפך, החלטנו בן זוגי ואני, לנסוע לאזור התעשייה בקיסריה בעקבות הזמנה שקבלנו לתערוכה  מיוחדת בשם "כשתעשייה פוגשת אמנות". האירוע נשמע מסקרן בעיקר בשל שיתוף הפעולה בין עמוס בר-און, בעל המפעל  "גליל-און" המייצר גלילי נייר, שהוא חובב אמנות ובעל תודעה אקולוגית מפותחת, לבין האמנית גלית שטיינברג-מורדוב שמצאה דרך להשתמש בשאריות של תוצרי מפעל "גליל און" לפיתוח יצירתיות ומודעות למחזור אצל תלמידי הסטודיו שלה. בהדרכתה  המוצלחת הפכו שאריות נייר חסרות שימוש, לפסלים, רהיטים וכלים העשויים כולם מעיסת נייר בטכניקות שונות ומגוונות.

גוף תאורה מיוחד על רקע גלילי הנייר

פרט מתוך הגברות באפור

אשת העכביש

התערוכה נערכה במתחם המפעל כשהיצירות המגוונות מונחות בין גלילי הנייר לבין חומרי הגלם השונים והאווירה של עשייה אמנותית בתוך עשייה תעשייתית יצרה אצל המתבונן תחושה מאוד מיוחדת . היצירות שניכר בהן כי נוצרו מתוך חופש יצירתי ללא גבולות היו מפוזרות בחללי ההאנגר הענק והוסיפו צבע והומור לאפרוריות המפעל.

תרנגול בלהבות

עוף מהאגדות

מעניין מה היה ברנקוזי אומר על זה

היצירתיות הנאיבית שאפיינה את רוב רובן של העבודות בתערוכה זו השאירה רושם רענן ומחויך. העובדה שהתצוגה הוקמה ממש בתוך המפעל סייעה ליצור את הרושם הזה שנראה לא מתאמץ, נעים  ונינוח.

פיה או רקדנית

תרנגול כפרות

מבט אל התערוכה מהזווית שלי

כמה חבל שהתערוכה היפה הזאת נערכה במשך שלושה ימים בלבד. אתמול בשעה 19:00 בערב נסגרה התערוכה. כל הפיות, הסינדרלות, והחיות הדמיוניות הוחזרו ליוצריהם וכל אגפי המפעל הוחזרו  לשגרת היום-יום.

אז כמה חבל שפיספסתם…אבל כפיצוי מה  הנה התמונות שצילמתי בשבילכם ואולי זה יעורר רצון לשיתופי פעולה נוספים מסוג זה  בעתיד בין יצרנים ליוצרים.