הייתי כבר לקראת סוף הצעידה היומית, בבוקר ה-31 באוגוסט, כשפתאום התכסו השמים בשמיכת טלאים אפורה וטיפות קטנות של גשם החלו לטפטף בעדינות על פני המיוזעות.   גשם באוגוסט? לא סביר, חשבתי לעצמי והמשכתי לצעוד. הטפטוף היה נעים ומרענן וצינן במקצת את חום הגוף… עד שהגעתי הביתה כבר היו הפנים לחים והייתי צריכה להוריד את משקפי השמש ולנגב את העדשות. מחלון המטבח הצופה אל הרחוב ראיתי שהכביש הישן והמרופט המוביל עד ביתנו, הגיב גם הוא לגשם הלא צפוי, ושינה צבעו מאפרורי-מאובק לאפור אלגנטי.

הבוגונוויליה- אחד מצבעי הקיץ

ניסיתי להיזכר מתי  ירד גשם באוגוסט ולא הצלחתי  לזכור. אבל לעומת זאת זכרתי חוויות קיץ אחרות שכבר מזמן שכחתי. שחייה בכנרת לאור הירח המלא,  משחקי מים בנים-בנות בבריכת בת-גלים בחיפה, פרידה כואבת מאהבה ראשונה, בחוף הכרמל, מול הגלים המתנפצים אל החול.

ארמונות בחול מוזיאון א"י

כילדה, אהבתי מאוד את הקיץ. זה היה מרחב זמן בלתי מוגבל שבו הייתי חופשיה לנפשי. משוטטת יחפה בגינת הבית החד-קומתי שבו גרנו, בטבריה, מטפסת על עץ התאנה שבחצר, יושבת לי בשקט מבלי לזוז על אחד הענפים והוזה בהקיץ. ויש לי גם זיכרונות על מטעמים של קיץ:  אני אוחזת בקלח תירס לוהט, עטוף בעלי תירס ירקרקים-בהירים ונוגסת ממנו בביסים גדולים  שתמיד הותירו בפה שרידי גרגרים  תקועים  בין השיניים. אני מלקקת אסקימו וניל עם ציפוי דק של שוקולד פריך, שמתפצפץ בפה ואחר כך נמוג . אני נוגסת בקרטיב לימון וחשה כאב חד בשיניים הקדמיות כשהן ננעצות בשלגון הקפוא.

בזיכרונות היותר רחוקים שלי מופיע קנה-סוכר בצבע סגול מבריק שחתיכה ממנו אני מוצצת בתענוג גדול וברעש לא מנומס כשהפה מלא עסיס מתוק ובוסרי. ובזיכרון  הכי רחוק והכי מטושטש שלי, אני מחזיקה צרור של גבעולי חומוס מלאים תרמילים ירוקים צרובים על האש, מלקטת את הקטניות הרכות שנלעסות לאט ומתענגת על הטעם  המתוק-דוקר.

היום, התירס מצוי בשוק כל השנה, אבל הטעם שלו לגמרי שונה.

את הגלידה אני בוחרת מתוך 50 טעמים לפחות ולא תמיד מרוצה מן הטעם.

קנה סוכר אני יכולה לראות  אולי  בתכניות טבע בנשיונאל ג'יאוגרפיק,

וחומוס ירוק- קלוי הייתי דוחה בנימוס ב"לא, תודה".

אבל כשאני כותבת על המטעמים האלה אני טועמת מחדש את הטעם המיוחד של אז ואני מתמכרת לטעם  ההוא שאין דומה לו. הראשוני. האמיתי. הכי עצמתי שיש. הטעם שלעולם אינו משתכח. הטעם של הילדות.

ולסיום, עוד כמה תמונות של קיץ, ממה שקלטה עדשת המצלמה שלי ביולי-אוגוסט 2011

בובה של מולדת- מוזיאון א"י

פיני לייטרסדורף בנוה-צדק (צילום: רוז בראון)

שוק הפשפשים ביפו

הביאנלה לזכוכית במוזיאון א"י

תערוכת בוגרי שנקר: תכשיטים

תערוכת בוגרי שנקר: טקסטיל

מחאת האוהלים: העם דורש צדק חברתי

הישן החדש במוזיאון העיצוב בחולון

ולמרות שאני כבר נורא רוצה שהקיץ הזה  יסתיים, אני לא שוכחת לרגע שלא כדאי לי למהר, כי אחרי הכל בקיץ הזה אני   אהיה יותר צעירה  מבכל הקייצים שיבואו …