יקירי הבלוג אולי  זוכרים את הפוסט שכתבתי על הטוקבקיסטית שאהבה אותי. אותה דמות עלומה שתוך כדי קריאת הטוקבקים שלה על פוסטים שונים  בבלוג שלי למדתי שיש לה ולי  הרבה מאוד במשותף.

 הטוקבקים  האלה, שהופיעו בפוסט אחר פוסט, הביאו אותי למסקנה שיש כאן משהו יוצא דופן. לא יתכן שבין שתי נשים שאינן מכירות זו את זו מחברים כל כך הרבה נושאים משותפים. ואז התחלתי לאט לאט לקשור חוטים וליצור מהם יריעה אחת שהצליחה לחבר בין כל העובדות .

הנול בחדר העבודה של מרים ועליו יצירה לא גמורה

והנה מה שיצא:

גיל ביולוגי- שתינו כמעט באותו גיל

השכלה מקצועית- היא אמנית סיבים, אני מעצבת אופנה.

הולנד- היא נולדה בהולנד, אני שהיתי שם 5 שנים. שתינו מבינות הולנדית. היא מדברת יותר טוב ממני.

בלוג- גם לה יש בלוג. לבלוג שלה קוראים differentart

אוצרות- שתינו אצרנו תערוכות בנושאי טקסטיל.

כתיבה מקצועית- כל אחת כתבה ספרות מקצועית בתחומה.

שפה – שתינו אוהבות את השפה העברית כולל אטימולוגיה ומילונים.

איסוף חומרים ליצירה- ערימות של חוטים, בדים, כפתורים ועוד תמצאו בכמויות אצל כל אחת משתינו.

סריגה- היא סורגת יותר טוב ממני.

תפירה- אני תופרת יותר טוב ממנה.

חיפה- היא גרה שם עד היום, אני ביליתי שם שש שנים: מתחילת התיכון ועד החתונה.

אני חושבת  שזה הכול, אבל כמעט בטוח ששכחתי עוד משהו . מרים? יש לך מה להוסיף?

אוסף חומרים והמון ספרים אצל מרים

שאלה: אם אתם הייתם מגלים במרחבי הסייבר מישהו שכל כך דומה לכם- לא הייתם רוצים לפגוש אותו?

תשובה: פגשתי את  מרים ברוק-כהן בביתה, בנווה- שאנן בחיפה.

מרים עם אחת היצירות שלה

איך היתה הפגישה? כבר מהרגע הראשון הרגשתי כאילו הכרתי את מרים כל חיי. אפילו פניה נראו לי מוכרים, למרות שככל  הידוע לי מעולם לא נפגשנו.

חומרים, חומרים, חומרים

מה עשינו? שתינו קפה פילטר, מפולי קפה שאותם מרים טחנה לבד (וזה משהו שגם נהגתי לעשות במו ידי עד שקנינו את מכונת האספרסו) אכלנו עוגת גבינה, שהיא ניחשה כנראה שזאת העוגה שאני הכי אוהבת בעולם, אחרת- למה דווקא גבינה? דיברנו על החיים ועל היצירה ועל התערוכות ועל ימי העיון שאולי אפילו נפגשנו בהם מבלי להכיר זו את זו. גילינו  כמה מכרים משותפים מתחום הטקסטיל, ריכלנו עליהם קלות ואחר כך עלינו לחדר העבודה של מרים.

עוד חומרים...

פתאום  הזמן עף כל כך מהר וכשהבטתי בשעון הבנתי שאני כבר צריכה ללכת. כמובן שלא מיצינו הכל ולא סיפרנו הכל ולא הראינו הכל , אבל כמה כבר אפשר להספיק בפגישה אחת?

ניחשתם...עוד חומרים!

אז צילמתי כמה תמונות שתוכלו גם אתם להתרשם ושמעתי ממנה כמה דברים מעניינים על החיים ועל היצירה ואולי גם השמעתי כמה משלי וסיכמנו שיהיה המשך…