מה שהייתי רוצה באמת, זה לשלוח אליכם את הפוסט הזה במדיה מולטי-אקטיבית, מהסוג שיאפשר לכם כבר בפתיחה לשאוף נשימה עמוקה מריח ההדרים הנפלא שמציף אותי בכל פעם שאני פותחת בימים אלה חלון לגינה. ריח ההדרים הוא אחד הריחות הנפלאים שאני מכירה: מתוק, חושני,משכר ויחד עם זה כל כך מעודן ומרגיע.

חבל שאתם לא יכולים להריח...

רק עצים מעטים יכולים להתחרות בפוריות של עץ התפוז. עץ זה יכול להצמיח פירות ופרחים בו זמנית ולכן הוא מסמל לא רק פריון אלא גם  אהבת נצח.  פרחי תפוז המשולבים בזר הכלולות מסמלים  טוהר, צניעות ותום. לא לגמרי ברור מהו מקור המסורת הזאת. יש הטוענים שמקורה בסין העתיקה, ואילו לפי טענה אחרת, פרחי התפוז בזר הכלה מקורם ביוון העתיקה, וכאשר הרה נישאה לזאוס היא קבלה פרחי תפוז מתנה מאלת הפריון, גאה. אצל הרומאים הייתה זאת האלה  יונו, המגנה על הנישואים, שקיבלה פרחי תפוז כאשר התחתנה עם יופיטר. המסורת הזו נקלטה היטב באירופה ועברה מספרד לצרפת ומשם לאנגליה.  בתחילת המאה ה- 19 קלעו כלות רבות לראשיהן פרחי תפוז או שילבו אותם בזר הכלולות. המנהג היה נפוץ עד כדי כך שהמשפט "לך לחפש פרחי תפוז" פירושו היה "לך לחפש כלה"…

תפוז תלוי עדיין בין החורף והקיץ...

כאשר המלכה ויקטוריה שילבה פרחי תפוז בהינומה שלה, זה הביא לביקוש חסר תקדים לפרחים אלה באנגליה ולעלייה תלולה במחירם כך שלא כל כלה בתקופה הויקטוריאנית הצליחה להגשים את חלומה לשלב פרחי תפוז בשמלת הכלולות… כדי למלא צורך זה הומצאו פרחי תפוז משעווה שהפכו עם הזמן לחלק בלתי נפרד מהזר שענדה הכלה על ראשה בטקס כלולותיה.

תפוז באור אחר...

גם ז'קלין קנדי-בובייה, אחת הכלות המפורסמות ביותר במאה ה- 20 שנישאה בשנת 1953 לסנטור ג'ון קנדי (אשר מאוחר יותר הפך לנשיא ארצות הברית) עיטרה את ראשה בזר כלולות מפרחי תפוז משעווה, שאותו קיבלה מחותנתה, רוז קנדי, ואשר לפי בקשתה הועבר גם ליתר הכלות במשפחה כדי למלא חלק מציווי המתכון לנישואי אושר:

Something old, something new, something borrowed, something blue

(משהו ישן, משהו חדש, משהו מושאל, משהו תכלכל)

ויש לנו בגינה גם פרחי אשכולית

גבריאל גארסיה מרקס משתמש בסימבוליות של פרחי התפוז בנובלה שלו "כרוניקה של מוות ידוע מראש" שם הוא מספר את סיפורה של אנג'לה ויקריו הכלה העשירה והמסתורית שהעזה לשכב עם סנטיאגו נאסאר לפני החתונה ובכל זאת ענדה ללא בושה את פרחי התפוז על שמלת הכלולות שלה כשהתחתנה עם ביארדו סאן-רומאן. פרחי תפוז אלה שסימלו טוהר, צניעות ותום לא עזרו לה  להטעות את החתן שגילה מיד כי כלתו הטריה איננה בתולה והחזיר אותה עוד באותו לילה אל בית הוריה…וכאן החל מסע הנקמה של אחיה של אנג'לה, שנמשך לאורך כל הספר עד שהוא מסתיים לבסוף ברצח שהיה ידוע מראש לכולם, חוץ מאשר לחתן עצמו…

מבט על עץ האשכולית מבפנים

גם לי יש סיפור משפחתי נחמד על פרחי תפוז ועל חתונה. לא. לא שלי, אלא של בתי, שרון. שרון נישאה בחודש אוגוסט, בשמלה שאני עיצבתי לה, שמקור ההשראה שלה היה אופנת שנות ה- 20 של המאה העשרים.

שרון בשמלת הכלולות עם הזר ששולבו בו פרחי תפוז...

על פי נושא ההשראה, ממש התבקש לשלב פרחי תפוז בזר הכלולות…רק שלמצוא פרחי תפוז באוגוסט זאת משימה כמעט בלתי אפשרית. אבל, כשאני מתעקשת על משהו, בית-דין לא יעזור…לאחר חיפושים מתישים בכל חנויות הפרחים והמשתלות בארץ…מצאתי לבסוף חנות פרחים אחת שהצליחה להשיג לי פרחי תפוז!!! פרחי התפוז שולבו בזר  הכלולות של שרון וכך תרמתי אני את חלקי הצנוע להצלחת הנישואים של הזוג הצעיר…

Eternal love and Orange blossoms

If only I could upload this post using some multi sensory platform. A platform that will allow you to get a whiff of the wonderful orange blossom scent I smell every time I open the window into my back garden. The smell of orange blossom is one of the most amazing scents I know: sweet, sensual and intoxicating and yet so refined and soothing.

Only a handful of trees can compete with the productivity of an orange tree. It can grow fruits and flowers at the same time symbolizing not only fertility but also eternal love. The weaving of orange blossoms in a bride’s bouquet has been claimed by many cultures over the years. According to one tradition originating in ancient China they were considered a symbol of purity, chastity and innocence. In ancient Greek culture, it is believed that when Hera married Zeus she got orange blossoms from the Goddess of fertility Ge’a. In Roman tradition it was the Goddess Juno, the protector of the sanctity of marriage, who got the orange blossoms when she married Jupiter. Over the centuries the tradition made its way across Europe moving to Spain and from there to France and eventuality also across the water to England. In the beginning of the 19th century, many brides would weave into their hair orange blossoms flowers or add them to their bouquets. This habit became so popular that the expression “go gathering orange blossoms” ment searching for a bride.

When Queen Victoria weaved orange blossoms into her tiara, it triggered unprecedented demand for these flowers in England and a consequent steep rise in their prices. So much so that some brides in Victorian Era couldn’t afford to fulfill their dream of having orange blossoms in their bridal bouquet…in order to fill up this gap in demand, wax orange blossoms were invented which became with time an inseparable part of a bride’s head tiara.

Also, Jacqueline Kennedy-Bouvier, one of the 20th Century most famous brides, who married in 1953 Senator John Kennedy (who later became the president of the United States) had a wax orange blossoms tiara on her head in her wedding which she got from her mother in low and later passed on to the rest of the family's brides to fulfill some of the well known golden rule for a happy marriage:

something old, something new, something borrowed and something blue…”

Gabriel García Márquez, uses the symbolism of the orange blossom in his famous book “Chronicle of a Death Foretold” where he tells the story of Angela Vicario a rich and mysterious bride who dared to sleep with Santiago Nasar before her marriage and yet displayed shamelessly on her wedding attire orange blossoms when marrying Bayardo San Roman. These orange blossoms which were supposed to symbolize purity, modesty and innocence did not help her deceive the groom who discovered immediately that his bride is not a virgin and returned her on her wedding night back to het parent’s house.

Here begins the epic revenge journey of Angela’s brothers, which ends with the foretold death murder, which is known to everyone but the groom himself…

I also have a personal family story on orange blossoms and a wedding. No, not mine, but that of my daughter Sharon. Sharon got married in August in a wedding dress I designed for her inspired by 1920’s fashion. According to the theme of the dress, it was simply unimaginable not to include orange blossoms in the bridal bouquet… however finding orange blossoms in August in Israel is practically an impossible mission. But if you know me, if I have my mind set on something…

After tireless searches of flower shops and plant nurseries in the entire country I finally found one shop who managed to get the coveted blossoms!!! They were weaved into Sharon’s bridal bouquet and I have made my modest contribution to the success of the marriage of the young couple…

מודעות פרסומת