אביבה ותום הם חברים שלנו. הם גרים בהלסטרן (Halsteren), כפר קטן בדרום מערב הולנד. הם לא תמיד היו חברים שלנו. בעצם, לפני שנתיים  לא הכרנו אותם בכלל. הם גרים בהולנד ואנחנו בישראל ובינינו  לבינם משתרע אוקיינוס רחב ועמוק ומרחק של 3,300 ק"מ…איזה סיכויים היו לנו לפגוש אותם אי פעם? או להכיר אותם מקרוב ולגלות כמה הרבה  יש לנו במשותף???

התשובה לשאלה האבסטרקטית הזאת נמצאת בעולם הוירטואלי…אותו יקום המתקיים במקביל אלינו, שבו המציאות עולה על כל דמיון!

אבל, למה שלא נתחיל את הסיפור מההתחלה?

הבית שלנו: כסא הנדנדה והשידה העתיקה

לפני שנתיים החלטנו, בן-זוגי ואני, למצוא לנו מקום שקט בהולנד לכמה שבועות. חיפשנו מקום שיהיה לא רחוק מאיינדהובן, שבה גרים עודד, גליה, יעל ומאיה, שאיתם אנחנו תמיד שמחים להיות. לא רצינו לגור בבית מלון. גם לא בעיר גדולה. בטח שלא באמסטרדם. אפילו לא ברוטרדם מלאת הזיכרונות. חשבנו דווקא על איזה כפר שקט בשום מקום, שם יוכל בן-זוגי לצייר ואני- לכתוב.

החיפוש בגוגל הניב המון אופציות. ואם לא ידעתם, אז כדאי שתדעו, שהחלפת דירות באמצעות האינטרנט היא נושא חם ויש המון אנשים שמחפשים להחליף דירה בכל מיני מקומות בעולם.

הבית שלנו: חדר המגורים, שימו לב לשתי התמונות שצייר דני

פעם, לפני כמה שנים, החלפנו דירה עם משפחה ברוזבלט איילנד, אי קטן במנהאטן שהגישה היחידה ממנו אל מנהאטן ובחזרה הייתה באמצעות רכבל וזאת הייתה חוויה מיוחדת שהשאירה אותנו עם טעם של עוד…(ועל זה אולי אכתוב פעם בפוסט אחר)

הבית שלנו: מבט למטבח

מבין כל האופציות שמצאנו, נראתה לנו מתאימה ביותר, זאת של אביבה ותום. הם גרים בהלסטרן, כפר שנמצא במרחק חצי שעה נסיעה מאנטוורפן, ובאנטוורפן כידוע אפשר לבקר במוזיאון האופנה, בהיכל האופנה ולראות מקרוב גם כמה סדנאות של אושיות אופנה כמו דריס ואן נוטן, אן דמולמוסטר ויתר המעצבים הבלגים שהתחילו קריירה בינלאומית עוד כשהיו סטודנטים באקדמיה של אנטוורפן…

הבית שלנו: פינת הקפה והמאפה

שלחנו אליהם מייל וחיכינו…שום תגובה. ניסינו לצלצל למספר הטלפון שהופיע במודעה… המספר לא מחובר! ובדיוק כשחשבנו שהעניין אבוד קבלנו שיחת טלפון. על הקו היה רון, אח של אביבה, שהתנצל על האיחור בתשובה והסביר שכל אמצעי התקשורת אצל אחותו בהולנד לא מתפקדים זמנית והוא מדבר בשמה. הם ישמחו להחליף אתנו דירה, אם כי הם כבר הבטיחו לזוג אחר מרמת-השרון, אבל אם מסיבה כלשהי ישתבשו שם הדברים, אז נוכל אנחנו והם להחליף דירות. אחרי כמה ימים מצלצלת אלינו אביבה, מדברת עברית מעודכנת ומציעה שאם נגיע להולנד- נבוא להתארח אצלם. ומכיוון שבדיוק היינו לקראת עוד נסיעה להולנד, קבענו לבוא אליהם לפגישת היכרות. הגענו לקראת ערב לבית המקסים של אביבה ותום.

הבית של אביבה ותום: אחד הויטראג'ים המקסימים

הויטראג'ים של אביבה חייכו אלינו מכל חלון… מתברר שהיא ישראלית לשעבר שגרה כבר 30 שנה בהולנד יחד עם תום, שהוא הולנדי אמיתי…

הבית של אביבה ותום: חדר המגורים

השיחה שהתנהלה לסירוגין באנגלית עברית והולנדית, גילתה לנו שאביבה היא אמנית רב-תחומית ותום- כותב והוא לקראת פרסום ספר ראשון שלו. הם בערך בגילנו וחולקים הרבה מתחומי העניין שלנו… הארוחה הטעימה והאסתטית והיין הטוב ששתינו הוסיפו עומק לשיחה הקולחת שנמשכה לתוך הלילה…

הבית של אביבה ותום: פינת האוכל, שימו לב לויטראג'ים מצד שמאל ולאהיל

הבית של אביבה ותום: פינת הקריאה עם המון ספרים בעברית!

הבית של אביבה ותום: חדר עבודה, שימו לב לויטראג'ים על החלון

הקשר בינינו התהדק  עוד יותר כשאביבה ותום הגיעו אלינו לביקור גומלין ואביבה הביאה איתה ויטראג' מקסים שהכינה במיוחד עבורנו, היא חיתלה אותו כמו תינוק כדי שיעבור בשלום את תלאות הדרך, ולאט לאט נחשף הויטראג' המקסים, אשר ולהפתעת כולנו, התאים בדיוק לחלון הגבוה בביתנו שנראה כאילו חיכה עד אז רק לו…

הויטראג' של אביבה תלוי בבית שלנו

ומכיוון שהחילופים המתוכננים של אביבה ותום עם הזוג מרמת-השרון לא יצאו לפועל בסופו של דבר-  יצא לנו גם להחליף איתם דירות, כך שאנחנו גרנו בבית המקסים שלהם כמה שבועות והם – גרו בשלנו, אנחנו נסענו במכונית שלהם והם- בשלנו, הם השקו לנו את הגינה ואנחנו השקנו את הגינה שלהם, והם אפילו האכילו את החתולה שלנו , כך שכולנו רק הרווחנו …והכי חשוב: מאז ועד היום אנחנו חברים טובים…

ותודה  גדולה לאביבה על הצילומים ששלחה אלי מיד כשביקשתי.

מודעות פרסומת