דגים הם המזל שלי בהורוסקופ, מה שאומר שממש בקרוב אני חוגגת יום הולדת… תודה על האיחולים, ממש יפה מצידכם… רק שלא תנסו אפילו לשאול אותי כמה…ובכלל, תרגיעו, זה לא הולך להיות עוד פוסט נרקסיסטי על עוד יום הולדת ועל איך שהשנים חולפות ביעף (בינתיים טוב, תודה)…   בפוסט הזה אני דווקא רוצה לספר לכם, בין השאר,  על הקשר החזק שלי עם מים ועם דגים, זה שהתחיל עוד בילדותי הרחוקה בטבריה.

באותם ימים, מי הכנרת היו צלולים מאוד והכינרת כיסתה חלקים גדולים ממה שכיום נראה כרצועת חוף יבשה מכוסה באבנים גדולות, לבנות, שקשה מאוד לפסוע עליהן מבלי למעוד.

הכינרת כיסתה פעם את כל השטח היבש המכוסה אבנים והמים היו צלולים מאוד

כמו לכל ילדה טבריינית, לכנרת היה חלק חשוב גם בחיי. כשהייתי קטנטנה ועוד לא ידעתי לשחות, הייתי  פשוט עומדת ברגליים פשוקות בתוך המים, מביטה לתוכם מלמעלה למטה ורואה להקות של דגיגים בגדלים שונים, שוחים בין רגלי ומסביבן, בתנועה עדינה ומרחפת, קצת מלטפת וקצת מדגדגת, ובורחים בזריזות כאשר הייתי מנסה לתפוס אחד מהם בידיים חשופות…

דגי אמנון מהכנרת

אחר כך למדתי לשחות  בשיטה המקובלת: אבא היה מחזיק אותי על הידיים במצב שחייה ואני הייתי עושה תנועות בידיים וברגליים עד שלאט לאט הוא הרפה את אחיזתו ואני  נשארתי לצוף על המים. כך למדתי לשחות, אבל תוך כדי, גם בלעתי המון מים והיגרתי הרבה דמעות של כעס ותיסכול… מזל שהמים בכנרת היו אז מי שתייה צלולים והבכי שלי פסק עם הליקוק הראשון מהאסקימו הקר שהניחו לי ביד… רק אל תנסו את השיטה הזאת היום, כי מי הכנרת כבר אינם ראויים לשתיה ואסקימו אולי תמצאו בקוטב הצפוני…

שעור שחיה למתחילים...

דגים היו מאז ומתמיד סמל לשפע. בכמה דתות מופיעים דגים כסמל לחיים ארוכים, לשינויים רוחניים ולקדושה. הנצרות, הבודהיזם וגם היהדות משתמשים בדגים כסימבוליות להתחדשות ולזרימה.  בערב ראש השנה אנו מברכים על הדג : 'שנהיה לראש ולא לזנב'. ברכה מוזרה ואפילו בלתי אפשרית. רק תתארו לעצמכם שכל אחד יהיה צ'יף  ואז…מאיפה ניקח את כל האינדיאנים???

טריוויה בסיסית: דגים מסוג אמנון, שומרים בפיהם את הביצים המופרות ובהגיע העת הם משריצים מן הפה המוני דגיגים קטנים… אני זוכרת סצנה אחת כזאת שהצמידה אותי לאקוואריום (שהיה לנו לפני שנים) למשך לילה שלם  ויכולה ממש לחוש עדיין את ההתרגשות ההיא מול הדגיגונים הרכים המגיחים למים כשהם נפלטים מן הפה של אמא-דגה, בפולסים קצרים שבכל אחד מהם כמה עשרות דגיגונים…

סנדלי דגים עם ריח ים

מי לא מכיר את האימרה המשכנעת 'במקום לתת להם דגים- תנו להם חכה'? רק שאני  לא רוצה לתת לכם חכה. אני מתעקשת לתת לכם דווקא דגים: זיכרונות דגים, אמונות דגים ואופנת דגים, שהאחרונה היא כמובן הטריגר שלי לכתיבת פוסט זה…

שמלה בהשראת דג 1

שמלה בהשראת דג 2

שמלה בהשראת דג 3

שמלה בהשראת דג 4

אה…ויש גם קציצות דגים. חמות. הכי טעימות שיש. שהמתכון הסודי שלהן עובר במשפחה מדור לדור: אני קבלתי מאמא שלי, שקבלה אותו מאמא שלה. ולמרות שהן עשויות מקרפיון טחון- הטעם שלהן לא דומה בכלל לשום גפילטה פיש שאתם מכירים. אצלנו בבית אוכלים את הקציצות האלה פעמיים בשנה: בראש השנה ובפסח. ואם תבקשו יפה, אבל  ממש יפה, אולי אפילו אתן לכם את המתכון הסודי…

מודעות פרסומת