בעיקרון אני טיפוס מסודר. אני כן… באמת… לגמרי!!! כשהחדר שלי מבולגן אני ממש לא מצליחה לחשוב בצורה מסודרת. זה נכון לפאנג שווי וזה נכון גם לי. כל דבר צריך להיות במקום. רצוי בתיקים שעליהם כתוב מה יש בפנים.

חדר העבודה בצד המסודר
זה מפנה המון מקום בראש למחשבות. בעיקר למחשבות מהסוג המסוים הזה שצריכים בשביל מחקר. ותאמינו לי שמחקר זה עסק מאוד מסודר. בלי סדר פשוט אי אפשר להתקדם. תנסו לדמיין שאתם צריכים להרכיב פאזל ענק מאלפי חלקים שביניהם יש חלקים קטנים ואפילו קטנטנים. כל חלק הוא חשוב כי בלעדיו אי אפשר להרכיב את התמונה השלמה. ועכשיו תנסו לדמיין שאתם צריכים להרכיב את התמונה השלמה מהמון חלקים מבלי שיש לכם דוגמא של איך היא נראית…כי בעצם, אתם הם אלה שמחליטים איך היא צריכה להיות. אבל כאן אסור לרמות ואסור לזייף וגם אסור לעשות קפיצות דרך רק בגלל שאתם חושבים שכך זה צריך להיות. ה"צריך להיות" הזה חייב להיות מגובה בדוקומנטים ואם לא- אז אין מחקר! ואל תשכחו שצריך להצליב מקורות מידע ואסור לעגל פינות ואם חסר לכם בדל אינפורמציה יתכן שתצטרכו לשרוף שעות באיזה ארכיון משמים וגם לצאת בסוף בלי כלום, רק כדי לעשות את כל הדרך לארכיון אחר שמשם אולי תבוא הישועה…
- החדר שלי מהצד המבולגן
כל זה נכון לגבי מחקר… אבל אני דווקא רוצה לדבר פה בשבח הבלגאן… בלגאן? אצלי בחדר??? כן…לגמרי!!!
הבלגאן הזה שאי אפשר בכלל לדמיין מחקר בסביבתו- הוא בעצם אבי היצירה! מתוך הבלגאן הזה צומחים ועולים כל הרעיונות היצירתיים שבלעדיהם אפשר לדשדש שעות בהעברת עפרון על נייר חלק רק כדי לקרוע אותו בסוף ולקחת אחד חדש. הנייר החדש והנקי הוא אנטיתזה ליצירה.

הבלגאן על הספה
בשביל יצירה צריך להתלכלך ואני מדברת כאן על לכלוך מטאפורי שמשאיר את הידיים שלכם נקיות בהחלט אבל ממלא את הראש בהמון רעיונות מבולגנים שבשביל לזקק אותם צריך למשש את החומרים, לצרף כמה מהם ביחד, לחוש אותם ולנשום אותם וגם להריח אותם…בקיצור צריך להסניף אותם לווריד כדי שכנפי היצירה יתחילו לרפרף לכם מעל לראש.

לוח ההשראה מעל שולחן העבודה שלי
…וכל הסיפור הארוך הזה הוא בעצם רק הקדמה למה שאני הולכת לספר לכם. אני רוצה לדבר על כאן על הבלגאן הממלא, נכון לעכשיו, כל פינה בחדר שלי … כי אני עכשיו מנצלת כל דקה פנויה כדי ליצור מוצגים חדשים לתערוכה שלי "דלות זוהרת". אז הנה, כמה ימים לפני שהתערוכה נפתחת- תוכלו להציץ אל תוך חדר המצב שלי…ואני אפילו מוכנה לגלות לכם שקצת סידרתי לפני הצילומים… שלא תצאו מפה חס וחלילה עם תחושה שאני בלגניסטית ללא תקנה!!!! מה שאני לא! באמת!!! לגמרי!!!
ואל תשכחו: מוצ"ש בשעה 19:30 בגלריה חנקין בחולון. להתראות!!!
10 תגובות
Comments feed for this article
31 בינואר 2011 בשעה 17:58
מרים ברוק כהן
אם שולחן מבולגן ?
מסמן ראש לא מאורגן !
אז מה מסמן שולחן מרוקן?
איך נראה לך התרגום הזה? אני בהחלט ממליצה לאמץ את השלט, להדפיסו ולתלות במקום נראה לעין!!!
מרים
16 בפברואר 2011 בשעה 16:36
ayalaraz
תרגום מעולה!!! מאמצת אותו בחום.
27 בינואר 2011 בשעה 13:30
ayalaraz
אני מתכוונת לאמץ את השלט החכם שלך בכל פעם שיהיה לי בלגאן על השולחן
If cluttered desk is a sign for a cluttered mind- what is the sign of an empty desk
בתרגום לעברית זה יישמע כך: אם בלגאן על השולחן מצביע על ראש מבולגן- תארו לכם על מה מצביע שולחן ריק. אם יש לך שיפורים לתרגום-אשמח לשמוע
25 בינואר 2011 בשעה 15:29
מרים ברוק כהן
לזה את קוראת בלאגן? ממש לא. אכן יש שניות בהיותנו יוצרות כשבחצירה יש המחקר המוקדם, אז צריך סדר וצריך אי-סדר, וגם בחקירה לצורך כתיבה צריך סדר ןצריך אי סדר. אני רוצה להעתיק לך פה את הכתוב על שלט שמצאתי פעם בבוסטון, והוא תלוי מעל שולחני.
If a cluttered desk is the sign of a cluttered mind…
What is the sign of an empty desk?
לפני הרבה שנים הזמינה אותי מישהי שאראה את אריגיה, אחרי שלא ראיתי בבית, אף פירור של חוט, אף ניר עם שרטוט , לא כל כך האמנתי שהיא אכן היוצרת.
במקרה שהשלט הזה לא מספיק, אני מזכירה, למי שזה מפריע לו/ה , שהבלגאן הזה הוא הרחם של היצירה. גם כשאני כותבת אז סביבי יש ערימות של ספרים וכתבי עת שאני נזקקת להם עד סיום המאמר/הרצאה. וכך כשאני יוצרת וקוראת או משרטטת או מתבוננת בחומרים שאולי אשתמש בהם אם לאו. אז נפלא שיש מקום לעשות ושעושים . אני מאחלת עוד המון שנות בלאגן יצירתי.
מרים
29 באוגוסט 2010 בשעה 21:49
אידה רק
אילה יקרה
למזלי תמיד אמרו לי שקצת בלגן מראה על בריאות נפשית אז מאחר וה"קצת"הזה הוא בפינה אחת בבית אז זה מושלם ונוסיף לזה את היצירות שיוצאות משם אז זה בהחלט שווה,הבלגן שלך הוא כל כך אסתטי שזה מקסים,הרבה הצלחה ונתראה בקרוב.
30 באוגוסט 2010 בשעה 15:05
ayalaraz
אידה היקרה, תודה על התגובה המחמיאה. אם קצת בלגאן מראה על בריאות נפשית- אז אין לי מה לדאוג. נתראה בכיף. בקרוב.
29 באוגוסט 2010 בשעה 19:08
אורלי רובינזון
הי.. וגם מצאתי את התיקיה שלנו על השולחן שלך. לכבוד הוא לי.
30 באוגוסט 2010 בשעה 15:06
ayalaraz
אורלי היקרה, הכבוד כולו שלי ואני סקרנית לדעת מתי אפתח לך עוד תיקיה???
29 באוגוסט 2010 בשעה 19:08
אורלי רובינזון
אילה יקרה. החדר שלך הוא ההשראה שלי לסדר וארגון. בחיים בכלל ובכתיבה בפרט. את באמת חושבת שזה אחראי מצידך להפגין אי סדר שכזה ולבלגן לי את כל ההשראה? מתכננת להגיע בנתראה בשבת. שלך, אורלי
30 באוגוסט 2010 בשעה 15:07
ayalaraz
ממש לא התכוונתי לבלגן לך את ההשראה, אבל כנראה שזה חלק ממנה…