התכשיטים הראשונים שלי היו הרבה יותר קטנים. הרבה פחות נועזים. עיצבתי אותם מתוך מחשבה פרקטית: שיהיו נוחים על הגוף, שלא יהיו כבדים מדי, שלא יהיו בולטים מדי ושישתלבו היטב במסגרת מגמות האופנה העולמית. אבל למרות שכולם אמרו שהם ממש יפים, אני לא הרגשתי מספיק מרוצה. משהו היה חסר.

תכשיט מהסדרה הראשונה: עדיין קטן ומרוסן

היצירתיות שבי רוסנה ונותבה על ידי מגבלות שאני בעצמי הטלתי על עצמי…ואני הרי התכוונתי קודם כל לעצם היצירה. לא לשימושיות, לא למסחריות וגם לא לעשיית רווחים… מה שבאמת רציתי אחרי המון שנים של הוראה ומחקר זה פשוט ליצור. ליצור בלי גבולות, ליצור בלי הגבלות, ליצור בלי חשבון, ליצור בלי אלוהים…

ואז באה שרי…את שרי פארן הכרתי עוד מהתקופה שהייתי ראש החוג לעיצוב אופנה ב'שנקר' והיא הייתה מורה לתולדות האמנות. הצעתי לה משרה. היא קיבלה אותה ולימדה ב'שנקר' במשך כמה שנים, ואז דרכינו נפרדו. היא פתחה את 'פריסקופ', הגלריה הראשונה לעיצוב בתל-אביב, אני כתבתי ספר והמים זרמו בירדן…

…עד שיום אחד צלצלתי אליה וביקשתי שתבוא לראות את התכשיטים שאני עושה. שרי הגיעה אלי הביתה. ראתה את התכשיטים. ראתה את כל היצירות הפרועות שלי שמפוזרות בכל פינות הבית וישר שאלה: 'למה שלא תעשי תכשיטים פרועים כמו האהיל הזה למשל?

'האהיל הזה' ביום

'האהיל הזה' שאת חלקיו יצקתי לתוך תבנית סיליקון לקוביות קרח היה התגלמות החופש היצירתי. אלתור מכל הבא ליד שהביא לתוצאה ממש מפתיעה. משהו פרוע- מרוסן כזה…משהו  מוזר- נחמד כזה…

'האהיל הזה' בלילה

'לכי על זה' אמרה שרי, 'עזבי את התכשיטים הקטנים'…זה המקום לציין ששרי, כפי שהיא מעידה על עצמה, היא בעצם אינסטלטור, כלומר פותחת סתימות… היא רק רואה את היצירה והיוצר וכבר יודעת מה צריך לעשות… ואני כנראה פשוט חיכיתי שמישהו ייתן לי לגיטימציה מלאה להתפרע…

את תוצאות ההתפרעות הזאת הצגתי בגלריה 'פריסקופ' בדצמבר , 2008 , בתערוכה 'Joie de Vivre ' . ספר המבקרים מלא מחמאות על הצבעוניות העזה, על היצירתיות ועל התעוזה…

הפתיחה של התערוכה בפריסקופ

אני ממש לא האמנתי שאת כל היצירות האלה עשיתי בעצמי, ללא תיכנון ואפילו ללא סקיצה אחת. כל מה שנצבר בי במשך שנים רבות התפרץ החוצה בזרם סוער ואני נהניתי מכל רגע.

מאז הספקתי להשתתף בכמה תערוכות קבוצתיות ובשבוע הבא תיפתח בגלריה חנקין בחולון תערוכת היחיד השנייה שלי: 'דלות זוהרת'.

תכשיט מתוך התערוכה 'דלות זוהרת'

בתערוכה זו התכשיטים יהיו עוד יותר גדולים, הצבעים עוד יותר נועזים, ואני בעצם עוסקת בה באלכימיה, כלומר, לוקחת חומרים זולים, פשוטים וממוחזרים ויוצרת מהם תכשיטים שנראים כמו 'מיליון דולר'…

התכשיט הקודם כשהוא מואר מבפנים

רשמו לפניכם: מוצאי שבת, 4 בספטמבר בשעה 19:30 בגלריה חנקין. תבואו. יהיה שווה. ואפשר להביא חברים…

ההזמנה לתערוכה 'דלות זוהרת' בגלריה חנקין

איך להגיע לתערוכה…

ההזמנה לתערוכה 'דלות זוהרת'

ותודה רבה ליקיר הבלוג וצלם הבית, דני , שצילם את כל התמונות המופיעות בפוסט זה

מודעות פרסומת