לפני כשבועיים, כשהלכתי לעשות שופינג בקניון 'רננים' נתקלתי בדוכן מכירות של 'צומת ספרים' והרגשתי צורך בלתי נשלט  לעיין בכמה מן הספרים המונחים שם.  אחד הספרים שמשך את תשומת לבי היה הספר 'ענתיקס' שעל כריכתו נכתב שהוא  'מדריך לרהיטים, קרמיקה, כלי כסף, שעונים ותכשיטים עתיקים'. תכשיטים עתיקים הם אצלי חולשה ידועה והייתי ממש מוכרחה לדפדף בו כדי להחליט אם לצרף אותו לערימות הספרים הממלאות בביתנו כל מדף ופינה (וזאת על אף ההבטחה הידועה שהבטחתי לעצמי שאני יותר ספרים לא קונה…)

בובות בפורטובלו

שם המחברת, רעיה אביבי, משך מיד את תשומת לבי. אני מכירה רעיה אביבי אחת, שהייתה חברה טובה שלי בתיכון כשעוד קראו לה רעיה קרמר ואפילו היינו חברות קרובות עד סיום הלימודים, למרות שהיא למדה במגמה הביולוגית ואני במגמה הספרותית. אחרי הלימודים עוד שמרנו על קשר כמה שנים, רעיה הייתה בחתונה שלי ואז עזבתי את חיפה  ודרכינו נפרדו.

רעיה בחתונה שלי, עומדת ראשונה מימין

בחתונה שלה לא הייתי, אבל ידעתי שנישאה לדרור אביבי, וגם ידעתי שהיא למדה כימיה באוניברסיטה העברית בירושלים (שהייתה באותה תקופה האוניברסיטה היחידה במדינה).

חרסינה בפורטובלו

מתוך היכרותי עם הבית שבו גדלה רעיה, שהיה בית פועלי סגפני, ומתוך תחומי העניין שלה בתקופה שהיינו חברות, לא ראיתי את הקשר בין כתיבת ספר על 'ענתיקס' לבין הילדה מהתיכון שהייתה חברתי הטובה. זאת כנראה רעיה אביבי אחרת, אמרתי לעצמי בביטחון, אבל הסקרנות גברה והייתי מוכרחה לדלות עוד פרטים על המחברת ששמה כשם חברתי. על הכריכה נכתב 'שנים של שוטטות בארמונות ובשווקים הפכו את רעיה אביבי, כימאית, לשבויה בקסמם של פריטים עתיקים'…

פעמונים ויקטוריאנים

כימאית??? הממ…אולי זאת בכל זאת היא? אבל הקשר שבין רעיה שאני הכרתי לבין כתיבת ספר על 'ענתיקס' נראה כל כך מופרך עד שהייתי מוכנה לקבל כצירוף מקרים גם את העובדה שרעיה אביבי מחברת הספר היא כימאית במקצועה…

קופסאות כסף

אבל כשהוספתי לקרוא שהיא מודה לדרור, בעלה, על העידוד והתמיכה, הייתי כבר מוכרחה להודות: זאת היא ולא אחרת!!!! זאת באמת רעיה, חברתי מהתיכון…

חרסינה בפורטובלו

הצעד הבא היה להרים אליה טלפון ובעקבותיו לקבוע פגישה כאשר לא היה ברור לי אם אכיר אותה בכלל… נפגשנו בבית קפה. היא הכירה אותי ראשונה. במבט ראשון נראה כי האישה היושבת מולי היא אישה זרה , שונה כל כך מהילדה שהכרתי, אבל אחרי כמה דקות של שיחה, באופן לא מובן,  חוזרת האישה שמולי, זאת  עם השיער ששיבה זרקה בו ועם הקמטים בזוויות הפה, להיות אותה הילדה מהתיכון עם העיניים הנוצצות וחוש ההומור המוכר שאי אפשר לטעות בו…

רעיה אביבי בתמונה מהזמן האחרון

בפגישה נרגשת שנמשכה שעתיים גילינו את תחומי העניין המשותפים שיש לנו היום, סיפרנו את נפלאות הנכדים שאין דומה להם בעולם, תהינו מה קרה למי שהכרנו לפני יובל שנים  והחלטנו לשוב ולהיפגש…

תמונות הפריטים העתיקים בפוסט זה באדיבות רעיה אביבי מתוך הצילומים  שצילמה בשוק העתיקות בפורטובלו, באיסטמבול ובשווקים נוספים

מודעות פרסומת