הבלוג שלי ואני כבר ביחד 6 חודשים, מה שאומר שהיחסים בינינו כבר השתדרגו משלב החיזור לשלב הקבע. או אם תרצו, אנחנו  כבר כמו זוג נשוי. אני יכולה לזהות ביחסים שלי עם הבלוג דפוסי התנהגות דומים לאלה של זוג נשוי. כמו בני זוג שפעם רצו כל הזמן להיות אחד עם השני ופתאום הם מגלים את הכיף שבלהיות לבד, כך אני והבלוג שלי-  לפעמים טוב לנו ביחד ולפעמים אנחנו צריכים מרחק…

רק אני והבלוג שלי

נכון שעדיין קורה לי שאינני יכולה לחכות עד שאגיע הביתה ואתחיל  לכתוב אבל קורה לי גם שאני יושבת מול המחשב ובוהה במסך הריק…

בלוגר אחד השווה את הצורך שלו לכתוב בבלוג אל הצורך להקריב קרבן למולך…ללא הקרבן המתחייב- לא יוכל הבלוג לחיות והוא יגווע לאיטו…זה אולי נשמע אכזרי מאוד, אבל אם נהייה כנים, נודה שיש בזה יותר משמץ של אמת.

מבט אל מאחורי הבלוג

מעניין למה כל כך הרבה אנשים כותבים בלוג? ומעניין למה הם אינם מוותרים על הכתיבה גם במחיר הצורך התמידי להעלות את הקרבן לבלוג? האם לכתוב בלוג זה משהו שמסייע לך נפשית? האם זה מפחית את הצורך בפסיכולוגים? האם זה מסייע לך לפתור בעיות בלתי פתורות? או שזה רק fun ומקור לאושר בלתי נדלה??? הבלוג הוא בעצם סוג של תכנית ריאליטי שבה אתה הבמאי, הכותב, המפיק וגם השחקן הראשי…אז מה עושה לנו הריאליטי הפרמננטי הזה? האם אנחנו שולטים בו או שמא הוא שולט בנו? האם חברה שקופה היא חברה בריאה יותר? או אולי דווקא חברה חולה???

יש לי המון חברים...

השאלות שאני מציגה כאן אינן  רק חלק מיחסי עם הבלוג, אלא חלק ממכלול שלם של מה שזה אומר לחיות בעשור הראשון של האלף השלישי. נראה לי כי בעידן הבלוגים יש צורך במחקרים חדשים שיבדקו צרכים אנושיים, חברתיים ופסיכולוגים שכנראה מצאו פורקן באפיקים אחרים לפני היות הבלוג.

אהבת אמת בעידן הבלוגים...

הבלוג שלי הוא מבחינתי חומר  אנתרופולוגי, לכן חשוב לי לסקור באופן קבוע את יחסי עם הבלוג ולהתייחס אליו כאל חומר גלם למחקר עתידי…

אז מה התחדש בבלוג שלי בחודש האחרון? נתחיל בחדשות הטובות: הבלוג שלי שבר החודש את השיא במספר מבקרים יומי, כאשר ביום אחד נרשמו בו 212 כניסות!!! זה מספר  מרשים עבור בלוג שכתוב בשפה איזוטרית כמו עברית ולא עוסק בפוליטיקה, בבישול או בפרובוקציה… הסיבה למספר המבקרים הגדול ביום אחד הייתה דווקא אקראית לחלוטין , הפוסט "בחורה עם מסרגות מחפשת בחור עם צמר" קלעה, מבלי להתכוון, לתחום העניין של פורום הסריגה ב"תפוז" ולאחר שאחת החברות בפורום, אלונה ארובס, המליצה עליו לחברותיה, נרשם כאמור, מספר שיא של כניסות…

ועוד משהו בהחלט משמח:  במשך ששת חודשי קיומו של הבלוג נרשמו  בו למעלה מ 10,000 כניסות, או ליתר דיוק 10,282 כניסות… מספר מרשים ללא ספק. לעומת זאת, מספר המבקרים בחודש האחרון ירד במעט לעומת החודש הקודם והוא מסתכם ב- 2386 כניסות. זהו עדיין מספר מכובד של קוראים, אבל עקומת הגרף שינתה בפעם הראשונה את הזווית שלה מקו עולה לקו יורד  וגם זה משהו שמעורר מחשבה…

אפשר להסתכל על זה גם ככה...

היום אני מציגה את הפוסט הראשון בחודש יוני ומצפה בעניין לבאות…

מודעות פרסומת