כנראה שאני נמשכת לתערוכות שאינן במרכז הקונצנזוס. תערוכות שעוסקות באמנויות נשיות ובחומרים רכים. תערוכות מסוג זה אינן מוצגות במוזיאונים וגם לא תמצאו עליהן פרטים בעיתונות הכתובה או הוירטואלית. אבל אני מאמינה שיש עוד רבים שתערוכות מסוג זה מדברות אליהן. למען אלה אני כותבת פוסט זה.

שנות העשרים

התערוכה שביקרתי בה לאחרונה היא של האמנית גילי יפמן, והיא מוצגת בגלריה לעיצוב חנקין, בחולון.

תקופת הרנסנס

על התערוכה שמעתי מגיורא אוריין, ידידי,  שיודע כי אני מתעניינת  בתחום .  בהזדמנות הראשונה קפצתי לביקור בתערוכה "האישה בראי הדורות" לקחתי אתי מצלמה ולהפתעתי הורשיתי לצלם ללא הגבלה. אני לא ממש צלמת וכל הצילומים שלי היו נראים הרבה יותר טוב לו היו מצולמים על ידי צלם מקצועי, אבל ניתן להתרשם מסוג היצירה ומהדיוק בפרטים.

המאה ה- 17

האמנית גילי יפמן היא ילידת מוסקבה ובעבר הייתה מורה לספרות ולתיאטרון  ובנוסף, הייתה גם שחקנית בתיאטרון הצרפתי במוסקבה. כישורים אלה הביאו אותה להתחיל לעצב בובות מיניאטורויות מפימו ולהלבישן בבגדים תקופתיים. ניכר בבובות של יפמן כי נעשו לאחר מחקר מעמיק ויסודי בלבוש התקופה תוך התחקות על פרטים כמו סוגי אריגים,  תכשיטים, תסרוקות תקופתיות ואביזרים . גודל הבובות הוא בין 25- 40 ס"מ, יש ביניהן בובות עומדות, יש בובות יושבות ויש בובות נתמכות. חלק מהבובות ניתנות לרכישה בסך של 600 ש"ח ואם לוקחים בחשבון את כמות הזמן המושקעת בעיצוב כל בובה אז המחיר בהחלט סביר.

לבוש העליה השנייה (העשור הראשון של המאה העשרים)

כמי שמכירה את תולדות הלבוש באירופה אני יכולה להעיד כי שיחזור הבגדים הוא נאמן למקור ונוצר מתוך הבנת התקופה, ידע מעמיק בגזרות תקופתיות ואהבה לתיאטרון ולספרות.

לכל מי שאוהב אופנה הסטורית, לכל ה"ילדות הגדולות" שהיו שמחות לשחק בבובות למרות שהן כבר מזמן עברו את הגיל… ולכל מי שיודע להעריך השקעה ועשייה מדוייקת ויצירתית- התערוכה מומלצת בחום!!!