ערב פסח וכבר נוגסים מצות, אבל הכי טעים בעולם: לחם חם שזה עתה יצא מאופה-הלחם שלי, עם אגוזים ושמן זית. ואני מודיעה בזאת שאני לא מוכנה להחליף לחם בעוגות, אפילו כשמרי אנטואנט ממליצה. היא-היא ואני-אני. וכדאי לדעת שמרי אנטואנט, נכנסה להסטוריה לא רק בגלל הפתגם ההדוניסטי שנפלט לה במקרה מהפה (ושאולי אפילו זרז במידת מה את המהפכה הצרפתית) אלא גם בגלל התסרוקת שנקראה על שמה והחזיקה מעמד בהסטוריה הנשית כמעט מאה שנה.

מרי אנטואנט בצעירותה עם תסרוקת המאה
אותה תסרוקת מנופחת שעליה אמרה קוקו שאנל חדת הלשון "איך יכול המוח לתפקד מתחת לתסרוקת כזאת? היתה מלווה בשמלת קרינולינה שזכתה לתשובה מעניינת בתערוכת ג'ון פול גוטייה שעיצב אותה מלחם…

אופנת לחם של גוטייה (2004 )
גוטייה הכל יכול בשיתוף איגוד האופים הצרפתי הציגו באולם קארטייה (שתיכנן האדריכל ג'אן נובל) את תערוכת האופנה מלחם (2004 ). וכל יום הם אפו מחדש את כל יצירות האופנה שהוצגו בסלי אפייה מנצרים.

מבט כללי על תערוכת האפיה בגלריה של קרטייה בפריס
כבר בכניסה אפשר היה להריח את ריח הלחם הטרי שנאפה זה עתה בקומת הקרקע של המבנה ואף מבקר לא ויתר על ביקור בקומת הקרקע ויצא משם עם חיוך רחב כשהוא נוגס בלחמניה ריחנית…

גוטייה ויצירות הלחם
זאת היתה התערוכה הכי טעימה שראיתי…

גוטייה ויצירתו: ממש רעב ללחם
וזאת לא הפעם הראשונה שאוכל ואופנה נפגשים. יש שמלות משוקולד שהוצגו בפסטיבל השוקולד בגרמניה (2010)

שמלת השוקולד מפסטיבל השוקולד בגרמניה (2010)
ויש שמלות מסוכר שהציג חוסיין שאלאיאן בצרוף פטיש קטן לשבירת תבנית הסוכר.
אבל אנחנו לקראת פסח ולכן נמשיך במה שאסור, כמו למשל: עוגות

עוגה על הראש : לא נגד שמש!!!
והנה עוד עוגה על הגוף לכלה שמתאימה לכינוי "מתוקה שלי"

דובשנית שלי או להתחתן עם עוגה...
ואם אתם עוד רעבים אז יש כאן גם כמה כריכים…

כריכים על הראש: מתאים לישיבות ארוכות במיוחד
אז מה אתם אומרים: זה יותר יפה מטעים או יותר טעים מיפה???
והנה השיר על לחם של ארמדילוס, נונסנס אמיתי, אבל הוא אסור להשמעה בפסח בגלל הוראות הרבנות…ושיהיה לכם חג אביב שמח ופסח כשר!!!
12 תגובות
Comments feed for this article
24 במרץ 2010 בשעה 18:46
אידה רק
נפלא ,אני מריחה את הלחמים והעוגות ……………מסתכלת על המצות וחושבת איזה עונש מחכה לנו.
ובכל זאת חג שמח.
24 במרץ 2010 בשעה 20:01
ayalaraz
אידה היקרה, תודה על תגובתך. מסתבר שלחם הוא לא רק מזון לגוף, אלא גם לנשמה. חג שמח לך ולכל משפחתך
8 באפריל 2010 בשעה 20:04
רותי
גיליתי את אתרך במקרה, ואני נהנית מכל מילה, תיאור ותמונה.
8 באפריל 2010 בשעה 20:15
ayalaraz
רותי היקרה, אני שמחה לכלול אותך בין קוראי. תודה על תגובתך ולהתראות בפוסט הבא
24 במרץ 2010 בשעה 10:15
dani
אילה
בפוסט האחרון הגעת לשיא ,אני מצפה בפוסט הבא להריח את הלחם הטרי והעוגות המתוקות
שלך דני
24 במרץ 2010 בשעה 10:28
ayalaraz
דני, כמו שאתה יודע כל שיא נועד כדי להישבר ובכללם גם השיא הזה. תודה על ההתמדה בתגובות
23 במרץ 2010 בשעה 23:38
אריה
גוטיה היה מאוד פולקלוריסטי בתצוגה האחרונה בפאריז.
לא פייר מה שעשית כאן עם כל השוקולד והטעמים האחרים
24 במרץ 2010 בשעה 09:15
ayalaraz
אריה היקר, השוקולד וכל הטוב הזה הם כמו נרות חנוכה: לראותם בלבד
23 במרץ 2010 בשעה 22:34
מוטי מור מרגוליס
לצערי אני מרגיש כמו הסניגור של מארי אנטואנט בשנים האחרונות, אך כמו שאולי זכור לך מהשיעור הראשון שלנו בשנה הראשונה בשנקר, שבה התוודאתי כי נולדתי בוורסאי, אני מרגיש חובה לנפץ פרה קדושה…
לפי מיטב ידיעתי המלכה הצרפתית שאמרה את האמירה האומללה של "אם אין לחם שיוכלו עוגות" היא אשתו של לואי ה – 14 מארי תרז ולא מארי אנטואנט. זה אכן שימש כנגדה בזמן המהפכה על ידי האופוזיציה ובהצלחה רבה.
פשעה היחיד היה מחסור ביחסי ציבור ודוברות, איפה רני רהב שצריך אותו..
למעשה סגנונה האישי של מארי אנטואנט יכול להשתוות לזו של דודה פולניה -פרחוני ומתקתק
אנטואנט דווקא יצאה כנגד הפאר המסנוור של וורסאי, לכן בשנותיה האחרונות להיותה מלכה היא העבירה בחווה המאוד פשוטה ובארמון הקטן la petit terinuon
מארי אנטואנט – לא מה שחשבנו בלי שום קשר, לאכול עוגות זה תמיד כיף
24 במרץ 2010 בשעה 09:20
ayalaraz
מוטי היקר, תודה על הערותיך המחכימות. כמו שאתה מכיר אותי- ישר הלכתי לבדוק את העובדות לאשורן ובעקבות הדברים שקראתי הכנסתי קישור לערך מארי אנטואנט בויקיפדיה. אתה מוזמן לקרוא! ואל תשכח שמארי אנטואנט היא רק טריגר, כך שלא צריך להתייחס אליה יותר מדי ברצינות…
23 במרץ 2010 בשעה 22:31
yaara
מעולה.
גוטייה באמת גאון.
24 במרץ 2010 בשעה 09:21
ayalaraz
יערה היקרה, כמו שבטח כבר שמת לב יש בינינו תמימות דעים לאורך כל הדרך…