בפוסט זה אני מביאה מספר קטעים מתוך המאמר שלי "מי לובש את המכנסיים" שהתפרסם בכתב העת "תו+" באביב 2004 :

בתחילת המאה העשרים עדיין נהגו  רוב הנשים לרכב על סוס או על אופניים כששתי רגליהן פונות לצד אחד כדי שחלילה לא ייחשפו בזמן הרכיבה.

אישה רוכבת בתחילת המאה כששתי רגליה לצד אחד

העובדה הביולוגית הפשוטה שלנשים יש שתי רגליים, ממש כמו לגברים,  הוסוותה באמצעות בגדים מגבילי תנועה  שמטרתם היתה לגרום לנשים להשאיר בציבור את שתי רגליהן במצב צמוד. למעשה, שימשו האופניים גורם לא מבוטל באימוץ המכנסיים על ידי רוכבות נלהבות שגילו את הנוחות והפונקציונאליות שמעניק בגד זה.  אותן נשים שהעזו ללבוש מכנסיים לרכיבה על אופניים, נתקלו בביקורת עוינת שהתייחסה ל"שמלת הגבר" (דהיינו המכנסיים) כאל אבי כל חטא ואל הרכיבה עצמה כאל פעולה מזיקה המעוררת תשוקה מינית בלתי צנועה הגורמת לאישה לאונן ולעגוב על נשים אחרות.

אמיליה ג'נקס בלומר (1818-1894 ) העזה ללבוש בפומבי, מכנסיים נשיות. המכנסיים של בלומר היו למעשה חצאית שנלבשה על גבי מכנסיים מכווצים מאוד שהסתיימו באזור הקרסול.

מכנסי בלומרס

מכנסיים אלה שנקראו "בלומר'ס" על שם הלובשת, שימשו את הסופראז'יסטיות הראשונות שלחמו לשוויון זכויות לנשים בסוף המאה התשע עשרה וזכו בתמורה לבוז ולעג מצד החברה…(להמשך המאמר "מי לובש את המכנסיים")