לא מוכרחים לקרוא ספרי היסטוריה כדי ללמוד על מעמד האישה בארץ בשנות ה- 60. מספיק להציץ בפרסומות התקופה. התמונה שלפנינו הופיעה בעיתונות היומית בתחילת שנות  ה- 60 והיא מזמינה את הקוראים (הגברים, כמובן) לנחש מהו היקף החזה של ג'יין מאנספלד–  כדי לזכות בכרטיס כניסה זוגי לסרט "חמה מכדי לגעת" (מעניין שהמשימה הסקסיסטית לא מפריעה לגבר להזמין את בת זוגו לסרט)

מה היקף החזה של ג'יין מאנספלד?

.השימוש בגוף האישה כאוביקט מיני נראה בתקופה זו לגיטימי לחלוטין. אירגוני נשים לא נזעקו בעקבות המודעה וגם לא הובעה מחאה כלשהי על השימוש הפוגענוכל להבין טוב יותר את מעמד האישה בתקופה זו אם נבחן מודעות פרסומת נוספות מאותה תקופה, כמו למשל, המודעות לאבקת כביסה "קסם". שתי מודעות ל"קסם" התפרסמו בהפרש של עשור. במודעה הראשונה נראית האישה בלבוש של עוזרת בית:

קסם 1 : עקרת בית כפועלת עם מטפחת אדומה

חלוק כחול ומטפחת ראש אדומה. תפקידה של האישה הוא לכבס, לתלות ולהיות מאושרת. לכן היא מחייכת חיוך רחב ושמחה בחלקה. המטפחת האדומה והחלוק הכחול מתקשרים למעמד הפועלים ולפרסומות המגויסות של שנות ה-50 .

מודעה שנייה בהפרש של כעשור, לאותה אבקת כביסה, מראה שינוי במראה של האישה:

קסם 2: עקרת הבית בשמלה אופנתית

היא כבר לובשת שמלה אופנתית ועליה סינר, השיער משוחרר ממטפחת ראש והתסרוקת אופנתית. אבל היא עדיין תולה כביסה ועדיין נראית די מאושרת. היא לא כל כך יכולה לדבר כי בפיה תקוע אטב להמחשת הסלוגן התקופתי: "תהיי יפה ותשתקי!"

ו עוד מודעת פרסומת מאמצע שנות ה- 60 המציגה את האישה כאינפנטילית גמורה.

האישה מסורקת ב"פופון" אופנתי. היא שרויה באמבט תינוקות שהוא קטן מלהכיל את מימדי גופה, אבל נראית מאושרת כתינוקת מכיוון שמותר לה כבר להשתמש ב"דרמפון".

מאושרת כתינוקת עם דרמפון

ולא צריך להתאמץ מדי כדי להבין שמודעה זו נוסחה על ידי גבר…

ארבע מודעות שמספרות סיפור שהתרחש רק לפני כארבעה עשורים: סיפור עצוב על מעמדה הנחות של האישה ועל תפקידיה הסטריאוטיפים: עקרת בית ואובייקט מיני.

אז אם לא הצלחתם לנחש את היקף החזה של ג'יין מאנספלד- לא נורא, היום זה כבר לא מקנה כרטיס לקולנוע!