שאלה שאני נשאלת לעתים קרובות היא: האם יש אופנה ישראלית? כלומר, ברור שבישראל יש אופנה ויש גם מעצבי אופנה מוכשרים ומענינים, אבל האם יש סגנון מסוים שמאפיין אותם? האם יש בסגנון שלהם משהו ישראלי? ומהו בעצם אותו משהו ישראלי? האם יש לו ביקוש? האם יש בו צורך? שאלה זו העסיקה אותי בעת כתיבת הספר "חליפות העתים" (ידיעות אחרונות, 1996 ) שמתעד מאה שנות אופנה בישראל החל מהעליה הראשונה לארץ בשנת 1882 ועד שנת 1982. ספר זה זכה לאיזכורים רבים באמצעי התקשורת ובנוסף גם באתר של משרד החוץ וגם באתר פלשתינאי המתייחס אליו כקובע עובדות בתחום.
תמונות אישיות
Blogroll
- הבלוג של גילה גדעון/ מדיה חברתית בעסקים 10
- הבלוג של הדס מרדר/ מקום בו נפגשים אופנה, פילוסופיה, אמנות, פסיכואנליזה ותרבות 10
- הבלוג של יובל עציוני Art and Design 10
- הבלוג של יערה קידר /אופנה, עיצוב ועוד 10
- הבלוג של לירון אוחנה / מבט צעיר על סצנת האופנה העכשווית 10
- הבלוג של עמיר זינגר/ קרייאטיב 10
- זבוב על הקיר 10
- כל הדברים היפים רעיונות מקסימים לעיצוב הבית 10
- מרים ברוק-כהן בלוג מעניין העוסק בתחום הטקסטיל 10
- סקיצות הבלוג הלירי של איריסיה קובליו. ציורים שהם שירים ולהיפך 10
הצטרפו ל 151 מנויים נוספים
הרשומות הנצפות ביותר
הצטרפו ל 151 מנויים נוספים
my photos
לא נמצאו תמונות Instagram.
21 תגובות
Comments feed for this article
21 במאי 2013 בשעה 11:08
לורה
היי איילה לא הבנתי אים יש באמת מוזאון של אופנה ישראלית כבר אבל יש ברשותי שני שמלות כלה בנות 60 שנה משהו מדהים וינטאג אשמח ליתרום אותם ניראה לי שהם מיצגות בצורה הכי ברורוה את התקדמותה האדירה של האופנה הישראלית בשנים האחרונות
22 במאי 2013 בשעה 08:59
ayalaraz
הי לורה, עדיין אין אצלנו מוזיאון לאופנה ישראלית, אבל יש מוזיאון לעיצוב בחולון ובו מוצגות גם תערוכות אופנה. התערוכה האחרונה שהתקיימה בו היתה 'הגברת עם החרציות' שאני אצרתי והיתה מוקדשת ללאה גוטליב, מיסדת ומעצבת גוטקס. תודה רבה לך על נכונותך לתרום את שמלות הכלה שברשותך. אם תוכלי לשלוח לי צילום של שמלות אלה למייל שלי- אני אוכל לייעץ לך למי לתרום, ותודה שכתבת לבלוג שלי. הנה כתובת המייל שלי: ayalaraz@gmail.com
16 בנובמבר 2011 בשעה 15:49
eran
אילה שלום,
אייכן ניתן להשיג את הספר בימים אלו
בברכה,
ערן
16 בנובמבר 2011 בשעה 17:02
ayalaraz
שלום ערן
אפשר לרכוש את הספר "חליפות העתים" בחנות מוזיאון ארץ-ישראל ברמת-אביב
בברכה
אילה
30 באוקטובר 2011 בשעה 21:23
סרטים לצפייה ישירה
תודה על המידע.
16 במאי 2011 בשעה 11:07
חליפות חתן
תודה על המידע, בהחלט נושא מסקרן.
24 בפברואר 2010 בשעה 09:53
גילי
איילה שלום,
בהקשר לאופנה ישראלית רציתי לשאול אותך האם יש מוזיאון או אוצרות (בשנקר?) של אופנה ישראלית. ברשותי מעיל יפהפה של משכית שהיה שייך לסבתי, ואני רוצה לתרום אותו לתצוגה אבל לא בטוחה למי לפנות. הייתי לובשת אותו אבל הוא עשוי מפשתן דוקר… 🙂
תודה!
24 בפברואר 2010 בשעה 10:07
ayalaraz
גילי יקרה, לצערי עדיין אין בישראל מוזיאון לאופנה. אולי מוזיאון העיצוב בחולון שפותח את שעריו בימים אלה יציג אופנה? ואם כן- האם יהיה לו עניין בארכיון אופנה עצמאי? אלה שאלות שאינני יכולה לענות עליהן בשלב זה. המעיל שברשותך היא נכס לאספנים ואני מכירה כמה אנשים שלא מוכנים להיפרד ממעיל משכית שלהם למרות שהוא דוקר. יש לציין שכל מעילי משכית דוקרים בגלל שהם עשויים מצמר שנארג באופן ידני ולא עבר תהליכי אשפרה מתקדמים. בינתיים יש בשנקר ארכיון שיש בו אוסף בגדים בעלי ערך מוזיאלי בעיקר לשימוש פנימי של הסטודנטים. אם זה מתאים לך- תוכלי לפנות אל ערה לב, מנהלת הארכיון בטלפון 03-6110061 . בהצלחה!
1 במרץ 2010 בשעה 13:23
גילי
תודה רבה!
1 במרץ 2010 בשעה 13:26
ayalaraz
בשמחה
15 בפברואר 2010 בשעה 10:57
אריה
איילה היקרה,
רשמתי את הפרטים שנתת ואני בהחלט מעוניין לרכוש בעתיד (זה יכול להיות נושא לסמינריון גמר שלי בשנה הבאה). לגבי המגזין, אני מעדיף לרכוש את ספרך מאשר אותו, הבנתי שגליון של דומוס עולה 120 ש"ח. יש איפה שהוא מקום שאפשר לעיין בו?
כרגע אני מתרכז בצילומים עצמם ובקרוב אעלה את הבלוג מחדש ותוכלי להתרשם. אשמח לקבל ביקורת על הצילומים מאדם בעל ידע נרחב כמוך – זה משהו שקצת חסר אצלנו בלמודים מבחינת היסטוריה של אופנה פרופר.
אגב,
לגבי מגזינים של אופנה הפסקתי לקנות אחרי קריסת המדף האחרונה שהייתה לי 🙂 אני מנויי להארפר באזאר במהדורה אונליין דרך אתר שנקרא: zinio.com
שווה לבדוק!
אשלח לך קישור לבלוג החדש כשיהיה מוכן בקרוב.
15 בפברואר 2010 בשעה 12:20
ayalaraz
אריה היקר, את המאמר שלי על אופנה ישראלית שיופיע ב"דומוס" הקרוב תוכל לקרוא בבלוג שלי. אני אוסיף לינק לפוסט שיתפרסם בנושא. אשמח לראות את הצילומים שלך בבלוג החדש וגם לחוות דעה, אם תרצה. תודה על ההפניה לאתר zinio.com
15 בפברואר 2010 בשעה 07:30
אריה
אופנה ישראלית זו שאלה שמעניינת גם אותי – כך הגעתי לבלוג שלך. אני מצלם השנה אופנה ברחוב במסגרת לימודיי ושואל את עצמי את אותה שאלה.
בנוסף רציתי לדעת: איפה אפשר להשיג את ספרך?
15 בפברואר 2010 בשעה 07:56
ayalaraz
אריה היקר, אם יש או אין אופנה ישראלית זו סוגיה שמרבים לדון בה וגם אני נדרשת לה לא פעם בראיונות שונים בעיתונות ובטלוויזיה. אולי יעניין אותך לדעת כי במגזין "דומוס" הקרוב יתפרסם מאמר מקיף שלי המנסה לתת תשובה ממצה למצב האופנה הישראלית נכון לעכשיו. את צילומי הרחוב שלך אשמח לראות ואם יתאימו לבלוג שלי אוכל לפרסם אותם כאן. לגבי הספר "חליפות העתים- מאה שנות אופנה בארץ ישראל"- ניתן לרכוש אותו אצלי תמורת 180 ש"ח כולל אריזה ומשלוח בדואר רשום. אם אתה מעונין תוכל להשאיר לי הודעה בסלולרי שלי 0523300854 ואצור איתך קשר.
8 בפברואר 2010 בשעה 22:28
קורסי איפור
כל היופי באופנה ישראלית, כמו האוכל, המוזיקה או אפילו השפה, היא שיש פה ערב רב של תרבויות שבעצם מייחדות אותנו ומעצימות אותנו. אולי עדיף לא להיות "ממציאי אופנה" אלא "משפרי אופנה", ובזה אני בטוח שאנחנו טובים מספיק! תשאלי את נינט 🙂
9 בפברואר 2010 בשעה 07:20
ayalaraz
תודה על התגובה. לא ממש הבנתי את ההבדל בין "ממציאי אופנה" ל"משפרי אופנה" לדעתי השיפור יכול להיות גם המצאה. האם אפשר לפרט?
23 בינואר 2010 בשעה 17:55
Irit
איילה, רעיון התחרות עלה בדעתי משום שכך יגלו את התכשיטים מחדש והרי שהם יפים מכדי להותיר אותם מנומנמים במסתור (מובן שהזמנתי לתחרות היא ברשותך).
תכשיטי הזכוכית והקריסטלים מתחברים בדמיוני גם לנעל הזכוכית של סינדרלה ונוסכים בי קולות פנימיים של צלצולי זכוכיות צלולים ונקיים כפכפוך המים.
24 בינואר 2010 בשעה 15:55
ayalaraz
אחלה תיאורים!!! אני רואה שהתכשיטים שלי מעוררים בך השראה לכתיבה…אני אשים עוד צילומים של תכשיטים בקרוב.
22 בינואר 2010 בשעה 21:15
Irit
איילה, התכשיטים שלך מעוררים טעמים וקולות ואסוציאציות מעניינות ועולה בליבי רעיון לערוך תחרות תכשיטים כאן בבלוג! הנני מזמינה את הגולשים להצביע – בעד התכשיט המקסים והמשפיע ביותר! ולנמק.
הבחירה שלי היא מס' 2 – מפל מים – נכבשתי בצבעים הכחולים התכולים של גווני המים המחליפים תפארתם בבוקר לעת ערב ובצהרי יום מרשרשים משקשקים רוחשים ממלמלים ממתיקים סוד.
23 בינואר 2010 בשעה 12:21
ayalaraz
אירית היקרה. אני שמחה לראות אותך בבלוג שלי. לפי התגובה שלך אפשר לראות שאת סופרת: התיאור של המים הוא כל כך ספרותי שזה מסגיר סוד… אני אחשוב על מה שאמרת ותודה על המחמאות.
8 בינואר 2010 בשעה 09:46
dani
לאילה
רציתי להוסיף כניסה לבלוג בכדי להגדיל את החשיפה,אולם הכתוב בבלוג כל כך מעניין ומושך שיצאתי עם טעם של עוד…
דני