You are currently browsing the tag archive for the ‘הנסיך הקטן’ tag.
השתקפויות. מילה כל כך משומשת. נדושה לעייפה. מה כבר לא העמיסו על גבה? פסיכולוגיה ופילוסופיה, אמנות וספרות, טבע וגם מטפורות מכל הסוגים והמינים. אבל יש בעולמנו גם השתקפויות אחרות. השתקפויות ללא משמעות. ללא מילים גבוהות וללא תיאוריות ניו-אייג'יות. כולה, אני והמצלמה שלי הולכים ביום גשם בין השלוליות. 'להוציא או לא להוציא את המצלמה?' אני מהססת. בסוף הוצאתי. הקלקתי. באתי הביתה והופתעתי ממה שיצא.
אתמול סיפרו לי חברים שהם רוצים לנסוע לאוסטרליה. למה דווקא לאוסטרליה? שאלתי.
יש שם שקיעות מדהימות. הם ענו. השמים באוסטרליה בשעת השקיעה ממש אדומים. אדומים כמו אש. את לא מאמינה. אין דברים כאלה.
היום בשעה 17:05 צילמתי את השקיעה מחלון חדרי. זה לא באוסטרליה. זה בכפר-סבא.
שקיעות הן תמיד עצובות. הן נוגעות בלב .
יש שני ספרים בעולם שאני חוזרת אליהם שוב ושוב:
'פו הדב' של א. א. מילן- כדי להשקיט את העצב
ו'הנסיך הקטן' של אנטואן דה סנט. אקזופרי- כדי להתמכר לו.
פו הדב מחפש את הציר הצפוני. הנסיך הקטן מחפש שקיעות.
חשבתי על הנסיך הקטן ועל היום שבו ראה 43 שקיעות. אני ראיתי רק שקיעה אחת.
הנה הציטוט המקסים ובהמשך התמונות שצילמתי. בלי פוטושופ. בלי עריכה.
הו נסיך קטן! מעט מעט למדתי את סוד חייך הקטנים והעצובים. במשך זמן רב תענוגך היחיד היה ההנאה השקטה שבהתבוננות בשקיעת השמש. למדתי פרט חדש זה בבוקרו של היום הרביעי, כאשר אמרת לי:
כמו ציפור על חוט התיל,
כמו שיכור בחצות הליל,
להיות חופשי ניסיתי בדרכי שלי… (ליאונרד כהן)
תיל היא מילה דוקרנית. לפעמים ממש פוצעת.
ציפור היא מילה רכה. כמעט לטיפה שנוגעת…
בין הציפור לתיל משתרעת קשת רחבה של תחושות: החל מרכות מפרפרת ועד לברוטאליות דוקרת. לקרוא את ההמשך »
משהו קטן לשבוע הספר עם קשר לא מחייב לאופנה
צייר לי כבשה- משפט כל כך בנאלי. שלוש מילים בסך הכול וכל כך הרבה משמעויות… לא מאמינים? הנה הדגמה: אם נדגיש את המילה 'צייר ' – נדע שפעולת הציור היא המטרה של משפט זה, לעומת זאת, אם נדגיש את המילה 'לי' נדע שיש לנו עסק עם בעל אגו לא קטן, ואם נדגיש את המילה 'כבשה'- נושא הציור יהפוך לעניין המרכזי….. האינטונציה עושה את ההבדל וגורמת לנו לפרש משפט אחד בשלוש דרכים שונות.
ועכשיו כמה מילים על משמעותם של סימני הפיסוק. למשל, הבקשה המנומסת 'צייר לי כבשה?' המשתמשת בסימן שאלה, שונה לגמרי מהפקודה החד משמעית: 'צייר לי כבשה!' המסתיימת בסימן קריאה, והנימה המהססת בבחירת הנושא ב 'צייר לי…כבשה' שונה מההיסוס לגבי עצם פעולת הציור ב'…צייר לי כבשה'….
וכל זה רק על משמעותו של משפט בסיסי אחד בן שלוש מילים. אבל אם נצטט משפט זה למישהו שמכיר את הספר 'הנסיך הקטן' של אנטואן דה סנט-אקזופרי, לקרוא את ההמשך »
תגובות אחרונות